993,521 ש"ח פיצויים לנפגע בתאונת דרכים.

מאת מיכל בסה (חסין), עו"ד.

חברות הביטוח ישלמו פיצויים נרחבים לתובע, בגין פציעה המונעות ממנו לעסוק בעתיד בתחום עיסוקו. 

תובע, יליד 1974, הגיש כנגד חברות הביטוח כלל ואבנר תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שאירעו לו בתאונת דרכים מיום 25.12.00, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975.

לא הייתה מחלקת בין הצדדים ביחס לחבות חברות הביטוח לפצותו לפי החוק, והמחלוקת הינה סביב שיעור הפיצוי המגיע.
בהסכמת הצדדים מונה מטעמם מומחה בתחום האורטופדי שמסר חוות דעתו, ולפיה נפגע התובע בתאונה כאמור לעיל, כשלאחריה הועבר לבית חולים "מאיר". התברר כי בתאונה לקה בחבלת ראש, זעזוע מוח, חתך בשפה התחתונה ובסנטר, שברים בשיניים ושבר פריקה בשורש יד שמאל.

כתוצאה מכך נותח והיד גובסה. לאחר הסרת הגבס התובע קיבל טיפול פיזיותרפי .
בשל כאבים מתמשכים בשורש היד, נותח שנית.
לאחר כל הטיפול דלעיל, נשארו כאבים בשורש יד שמאל, צלקות ועוד.
כל אלה הולידו לדעת המומחה נכות בת 20% משמדובר ביד שמאל דומיננטית.
כמו כן, ובהסכמת הצדדים, מונה מומחה בתחום הפה והלסת. המומחה מסר חוות דעתו לפיה לתובע 3% נכות לצמיתות. כמו כן, נחבל בשיניו ובהתאם לתקנות קבע  0.25% נכות.

בעקבות התאונה, טען התובע:

-נפגעה כף ידו השמאלית.
-אינו יכול להניע כלל את שורש כף היד שנותר מקובע.
-יכולת השימוש בכף היד נפגעה, לרבות כוח האחיזה שירד באופן משמעותי והינו חלש אף בכף ידו שאינה דומיננטית.
-אינו יכול לעשות שימוש במחשב ולכן גם אין אפשרות לעסוק באדריכלות ללא שימוש בתכנות שירטוט. 

עקב כל זאת התובע טען, כי אינו יכול להמשיך בתחום זה לאור הכאבים בידו.

נעשה ניסיון לצמצם העבודה ל-4 ימים בשבוע תוך ירידה בשכרו ונאלץ לבסוף לוותר על המקצוע.
לפיכך נאלץ לשנות כיוון ונרשם ללימודי גיאוגרפיה.
עוד הוסיף התובע, כי רצה לעבוד בפיתוח והקמת גינות, וכי לפני התאונה עבד בשטח כראש צוות כמנהל עבודה שעובד כחלק מהצוות, וכי פנה לתחום הזה כי לדעתו היה שם "כסף טוב" ויכול היה להביא יכולותיו לכדי מימוש.

נפסק

שיעור נכותו הרפואית של התובע בפן האורטופדי הינו 40% . סה"כ נכותו הרפואית של התובע, הן בפן האורטופדי והן בתחום הפה והלסת נקבע במעוגל על 42%.
לעניין קביעת שיעור הנכות התפקודית, בית המשפט הביא בין שיקוליו בין היתר את היות התובע בעל תואר הנדסאי אדריכלות נוף.
 
בית המשפט קבע כי לתובע אין נכות תפקודית בפן האורטופדי הזהה לנכות הרפואית ונכותו התפקודית הינה בשיעור 20%. עוד נקבע כי הבעיה הרפואית ממנה סובל התובע, הינה רק אחת הסיבות בשלה עזב התובע את עבודתו.
 
קביעת בית המשפט השפיעה על קביעת פוטנציאל השתכרותו של התובע – נקבע כי התובע כיוון דרכו מיד לאחר לימודיו לתחום הגננות, מכאן, גם ניתן להניח, כי התובע ביקש להמשיך בתחום זה.התובע אף המשיך באותו התחום לאחר התאונה לתקופה העולה על שנה. בית המשפט סבר כי אדם בעל השכלה אקדמאית יבקש להיות בשלב כלשהו בחייו עצמאי בתחום אותו למד, אמנם אין בהכרח מדובר באקסיומה, אך בית המשפט האמין כי מי שמוצא עצמו כבר בתחילת דרכו כראש צוות ומפקח בתחום, ימצא עצמו ביום מן הימים כעצמאי.

לאור כל האמור חייב בית המשפט את חברות הביטוח כלל ואבנר לשלם לתובע הסכומים כדלקמן:

א.הפסד שכר לעבר- 178,184 ₪
ב.הפסד כושר השתכרות-577,476 ₪

ג.כאב וסבל- 80,460 ₪
ד.עזרת זולת- 85,525 ₪
ה.הוצאות החלפת מקצוע-6,013 ₪
ו.נסיעות וניידות- 10,000 ₪
ז.הוצאות רפואיות- שיניים-  45,863 ₪
ח.הוצאות רפואיות אורטופדיות- 10,000 ₪

סה"כ    993,521 ₪.
 
חברות הביטוח חויבו בנוסף לשלם הוצאות עדי התובע והמומחה מטעמו,
באגרת המשפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 13%+ מע"מ.

ת.א. 15759/01 וייס חיים נ' כלל בע"מ - חברה לבטוח ואבנר אגוד - חברה לבטוח.

בית משפט השלום תל-אביב, ניתן ביום 10.12.06.

הכותבת: מיכל בסה (חסין), עורכת דין ומגשרת מוסמכת. מחברת הספר "פילוסופיה של המשפט-מבוא לתורת המשפט" בהוצאת אתיקה.

תוכן המאמר נועד להשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או  הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.