נפילה על גזם כתאונת דרכים

מאת מיכל בסה (חסין), עו"ד

בית המשפט חייב את חברת הביטוח רכב בגין נזק שנגרם לתובעת כאשר מעדה על גזם בעת שיצאה מהרכב. נקבע כי חברת הביטוח חבה בנזקה של התובעת כמבטחת בהתאם לחוק הפיצויים.
התובעת הינה ילידת 1945, מטפלת בילדים במקצועה, הייתה ביום התאונה נוסעת במכונית נשוא התביעה. הנתבע 1 הינו בעלה של התובעת והיה ביום התאונה הנהג של המכונית. הנתבעת 2 הינה חברת ביטוח שהוציאה פוליסה ו/או תעודת ביטוח עפ"י פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל – 1970, לגבי השימוש במכונית לפי חוק פיצויים.

העובדות
ביום 29.07.04 נסעה התובעת במכונית, שהייתה נהוגה בידי בעלה. בנוסף לתובעת, שישבה במושב האחורי-ימני של המכונית, נסעו במכונית גם בתה וכן נכדה בן הארבע. בהגיע המכונית לבית של בתה, יצאה ממנה התובעת, מבעד הדלת האחורית ימנית. התובעת מעדה ונגרם לה נזק גוף. ממקום התאונה פונתה התובעת על ידי אמבולנס. גדר המחלוקת שבין הצדדים הוגדרה כך שאם יוכח שהתובעת מעדה על גזם בעת שיצאה מהרכב כי אז מסכימה גם חברת הביטוח שהמדובר בתאונת דרכים.
מעדותה של התובעת עולה כי עם צאתה מהרכב החליקה על פסולת גיזום. הנפילה ארעה כאשר פתחה את הדלת יצאה ממנה עם רגל ימין וברגע שדרכה רגלה, היא נפלה באופן שאיננה זוכרת אפילו עם הספיקה להגיע למצב עמידה.
חברת הביטוח טענה כי לא רק שלא עלה בידי התובעת להוכיח את גרסתה אלא שלאחר שמיעת כל העדויות ניתן אף לקבוע כי התובעת נפגעה כתוצאה מהחלקה על פסולת גזם בנסיבות שאינן מהוות תאונת דרכים. 

דיון והכרעה
ההלכה, כפי שכתב המלומד א. ריבלין בספרו "תאונת הדרכים" מהדורה שלישית עמ' 165, הינה כדלקמן:
"הפעולות הקודמות לכניסה אל הרכב אינן באות בגדר כניסה והפעולות העוקבות את הירידה מן הרכב אינן עוד ירידה או הליכה אל המכונות איננה שימוש ברכב וכך גם הליכה מן המכונית והלאה".
חברת הביטוח סברה שלא הוכח כי הנפילה ארעה במהלך תנופת הירידה מן הרכב. לא זו אף זו,  מהעדויות עולה כי התובעת נפלה רק לאחר שכבר פסעה מספר צעדים. בנוסף מניתוח העדויות עולה כי הגורם הממשי לתאונה לא היה היציאה מן הרכב או תנופת היציאה מן הרכב אלא ההחלקה על פסולת הגזם.

בית המשפט קבע כי כל מה שרצתה התובעת להמחיש באמצעות התמונות הוא עצם הימצאות הגזם במקום ואין לראות בתמונות שיחזור של זירת ההתרחשות. עוד נקבע כי, בנסיבות המקרה דנן לא ניתן לייחס כל חשיבות לתעודת חדר מיון שנגזרה מדו"ח מד"א.

לאור כל האמור נקבע כי התובעת הוכיחה שהיא מעדה על גזם בעת שיצאה מהרכב ולכן חברת הביטוח  חבה בנזקה כמבטחת בהתאם לחוק הפיצויים.  

חברת הביטוח חוייבה לשלם הוצאות ובנוסף לכך שכר טרחה בתוספת מע"מ וזאת ללא קשר לתוצאה בסיומו של הליך.

תא (שלום ת'א) 45534/05 ציפורה הירשברג נ' יחיאל הירשברג, ביטוח ישיר, אי.די.אי. חברה לביטוח בע"מ. ניתן ביום 4.1.07.

תוכן המאמר נועד להשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או  הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.