מה קורה כאשר מחדשים לכם ללא ידיעתכם את פוליסת הביטוח ומספרים לכם שהיא "מתחדשת אוטומטית" ומה דעתו של בית המשפט על כך?

סוכנים וחברות ביטוחי רכב שונים מעוניינים מאוד שתמשיכו לבטח באמצעותם גם כאשר מסתיימת הפוליסה הנוכחית שלכם. לעיתים מדלגים הללו, בשל הרצון העז לחידוש הפוליסה, על מכשול פוטנציאלי – הסכמת המבוטח. מה קורה כשמחדשים לכם ללא ידיעתכם את הפוליסה ומספרים לכם שהיא פוליסה "מתחדשת אוטומטית", ומה קורה כאשר עבור ביטול הפוליסה דורשים מכם את הפרמיה עבור החודשים בהם הייתם "מבוטחים"?

במקרה שהיה חידשה חברת הביטוח את הפוליסה למבוטח בלא הסכמתו תוך שב"הצעת הביטוח" שמולאה על-ידי הסוכן נרשם כי ניתנה הסכמתו הטלפונית של המבוטח. משסירב המבוטח לשלם את הפרמיה פתחה כנגדו המבטחת בהליך משפטי לגבייתה.

בפסק-הדין שניתן לאחרונה, קבע בית-המשפט, כי יש לבחון בזהירות רבה חידוש אוטומטי של פוליסות ביטוח משנים קודמות. על סוכן הביטוח, שהוא שלוח 

של המבטחת, מוטלת החובה לוודא כי החידוש הוא לרצונו של המבוטח. הסוכן צריך להימנע מיוזמה עצמאית, המטילה על המבוטח חבות ביטוחית שאינו מעוניין בה. בחירתו של מבוטח, לבטח נכס מסוים בשנה פלונית, אינה מתחדשת אוטומטית בשנה שלאחריה. על המבטחת, באמצעות סוכן הביטוח, לוודא באופן אופרטיבי, ורצוי בכתב, את רצונו של המבוטח בחידוש הפוליסה. זאת במיוחד לנוכח הוראות המפקח על הביטוח באשר לחידוש אוטומטי של פוליסות.

בהוראות נקבע מפורשות, כי יש להחתים את המבוטח גם על הוראת החידוש. עצם הצורך ברענון הנחיה זו, מצביע על כך שהבעייתיות היתה מוכרת למפקח על הביטוח, וכי פוליסות חודשו אוטומטית ללא הסכמת המבוטח.

באותו מקרה שוכנע בית-המשפט כי כך היה. נקבע כי לא היתה כל אסמכתא אובייקטיבית לטענת סוכן ביטוח הרכב, כי החידוש נעשה לבקשת המבוטח. עוד נקבע, כי סוכן הביטוח הוא צד מעוניין בתוצאות המשפט, ואינו עד אובייקטיבי, מכיוון ששכרו נגזר מכמות הפוליסות שהוא מפיק בשנה. ככזה, יש לבחון את עדותו בספקנות, במיוחד כאשר עדות זו היא העדות היחידה, ומולה קיימת גרסה מוצקה של המבוטח, כי לא הזמין כלל את חידוש הפוליסה, וגרסה זו נתמכת בראיות חיצוניות אחרות. לפיכך, דין התביעה להידחות, והמבטחת חויבה באותו מקרה לשלם את הוצאות המשפט למבוטח.

הממונה על הביטוח במשרד האוצר הביע כבר עמדתו לעניין חידושים "אוטומטיים" של פוליסות ביטוח. קביעתו הייתה, כי אין החוק מכיר ב"חידוש אוטומטי" של חוזה הביטוח. פוליסה תוארך אוטומטית אך ורק אם הסכימו על כך הצדדים במפורש.

לעניין זה קובעת לשון החוק במפורש כי "(א) באין הסכם אחר מתחילה תקופת הביטוח עם כריתת החוזה והיא מסתיימת בחצות הלילה שבסוף יומה האחרון. (ב) הוסכם על תקופת הביטוח והציע המבוטח למבטח בכתב, לא יאוחר מ-30 ימים לפני תום התקופה, להאריך את הביטוח לתקופה שנקב בהצעתו, רואים את המבטח כמסכים להארכה אם לא הודיע למבוטח בכתב, תוך 15 ימים ממסירת ההצעה, על סירובו. (ג) הותנה שבתום התקופה המוסכמת יוארך הביטוח מאליו - יוארך הביטוח מדי פעם לתקופה שאורכה זהה לזה של תקופת הביטוח המוסכמת. (ד) לא הוסכם על תקופת הביטוח, רשאי כל צד לבטלו בכל עת בהודעה בכתב לצד השני; המבוטח זכאי להחזר דמי הביטוח ששילם בעד התקופה שלאחר ביטול הביטוח".

נוהג שראוי שיחלוף מן העולם

נוהגן של חברות ביטוח להאריך "אוטומטית" פוליסות ביטוח, ללא הסכמת המבוטח, נוהג נפסד הוא ומן הראוי שיחלוף מן העולם. כדאי הוא שבתי-המשפט ישיתו ליבם לעניין זה, המאפשר לחברות הביטוח לגרוף לכיסן סכומים בלתי מבוטלים שלא על דעת המבוטחים, ויאמרו דברם לעניין זה, ויחייבו את המבטחות בהוצאות ריאליות בשל הטרחת המבוטח לבית-המשפט שלא לצורך וניהול ההליך עצמו. נראה כי על כל מבוטח אשר נתקל בחיובו בתשלומי פרמיה שלא כדין קיימים מספר מבוטחים שחשבונם מחויב מבלי דעת. גם מבוטחים אשר הבחינו, כי הפוליסה חודשה ללא הסכמתם מסכימים לעיתים, בדיעבד, לחידוש כדי שלא להתעמת עם המבטחת ובמקרים אחרים נאלצים לשלם מכיסם את הפרמיה עבור ביטוחם עבור תקופה שלא התבקשה.

המחבר עו''ד תומר ריטרסקי חבר וועדות המדע והטכנולוגיה, המחשוב והתכנות, הבנקאות והתובענות הייצוגיות של לשכת עורכי-הדין.

 תוכן הכתבה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.

מוגש לגולשים על ידי אתר הוט-קאר, פורטל הליסינג של ישראל.