חלקה של חברת הביטוח של הרכב במקרה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה

מאת: שרון ברודצקי

רבים חיים על פי מיתוס שתאונות דרכים משולבות, כלומר תאונות דרכים שהן גם תאונת עבודה, מעניקות זכויות מרובות יותר לנפגעים, ולכן הם מנסים לשנות מעט את העובדות, ובכך לנסות להגדיר את התאונה כתאונה משולבת.

 במקרים בהם נפגע אדם בתאונת דרכים בדרך לעבודה או שממנה, תיחשב התאונה כתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה. על נפגע זה, חלים כללים מעט שונים מהכללים החלים על נפגע בתאונת דרכים רגילה.

במקרים אלה מומלץ להיוועץ עם עורך דין מנוסה, שיסייע לנפגע, בקביעה באיזה סוג של תאונה מדובר.

זכיותיו של הנפגע מחברת ביטוח רכב

חברת הביטוח של הרכב, תפצה את הנפגע בגין מספר נזקים:

כאב וסבל-  פיצויים בגין כאב וסבל יש לתבוע מחברת הביטוח של הרכב ולא מהמוסד לביטוח לאומי כפי שנדמה בטעות.  המוסד לביטוח לאומי, אינו מפצה כלל בגין כאב וסבל.

הפסדי ההשתכרות שנגרמו לנפגע עד למועד סגירת התיק בבית המשפט -  חברת הביטוח של הרכב אמורה לפצות את הנפגע בשיעור של 25% , את היתרה היינו את 75 האחוזים הנותרים יפצה הביטוח הלאומי.

הפסדים עתידיים בהשתכרות- הפסדי ההשתכרות עתידיים מחושבים על ידי המוסד לביטוח לאומי באופן פשטני, שברוב המקרים אינו לוקח בחשבון את הנזקים האמיתיים של הנפגע. המוסד לביטוח לאומי אינו לוקח בחשבון, את כל התחזיות, כמו גובה  אפשרי של משכורת וכו' על כן, חברת הביטוח של הרכב כן אמורה לפצות את הנפגע על פי בסיס חישוב זה. כמובן שלבסוף מקזזים את הגמלאות הצפויות להתקבל מהמוסד לביטוח לאומי בעתיד.

עזרת צד ג' -  במקרים בהם שכר לעצמו הנפגע עזרה פרטית בשיקום או במשק הבית, אמורה חברת הביטוח של הרכב לפצות אותו בגין הוצאה זו.

אחד הכללים הבסיסיים בדיני הנזיקין הוא, שהמזיק אמור להחזיר את מצבו הכלכלי של הנפגע לקדמותו. אם חברת הביטוח של הרכב בתאונה משולבת, תפצה את הנפגע באותו הפיצוי שהיה יכול לקבל ממנה בתאונת דרכים רגילה, היה מצבו הכלכלי של הנפגע משתפר, לעומת מצבו הכלכלי של הנפגע לפני התאונה. זאת מכיוון שהוא היה זוכה גם לתגמולים מהמוסד לביטוח לאומי בנוסף לתגמולים שהיה מקבל מחברת הביטוח של הרכב.

בנוסף יש לציין, שבחלק גדול מהמקרים, זכאי המוסד לביטוח לאומי לפנות לחברת הביטוח של הרכב, ולדרוש ממנה שתשלם את מלא התגמולים שהמוסד שילם לנפגע. במקרה זה חברת ביטוח רכב , תקזז מגובה הפיצוי שנקבע בבית המשפט את גובה תגמולי המוסד לביטוח לאומי.

דרכי פעולה שיש לנקוט במקרים של תאונת דרכים משולבת

1.         יש לבקש ממקום העבודה טופס 250 שהוא טופס הפניה לקבלת טיפול רפואי המוצג בפני קופות החולים.

2.         יש להציג את הטופס (250) בפני רופא ולבקש ממנו שינפק "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה".

זוהי למעשה תעודת מחלה לנפגע עבודה האמורה להבטיח כי הנפגע לא יקבל בטעות תעודת מחלה רגילה. תעודה זו היא הכרחית לצורך הליך ההכרה המשפטית בתאונה כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. 

3.         יש לפנות למוסד לביטוח לאומי או לבקש מהמעביד טופס "הודעה על פגיעה בעבודה" (טופס 211 צהוב  ). טופס זה יש למלא על כל פרטיו להחתים את המעביד במקום המיועד לכך, ולצרף אליו את  כל המסמכים הדרושים אשר כתובים על גבי הטופס לרבות תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (עותק מקורי), אישור משטרה, תלושי משכורת ועוד.

4.         יש לחתום על הטופס ולשלוח אות בהקדם למוסד לביטוח לאומי לענף נפגעי עבודה. שליחת הטופס למוסד לביטוח לאומי מהווה למעשה  את הפנייה הרשמית להכיר בתאונה כתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה.

5.         יש להמתין מספר שבועות עד שהמוסד לביטוח לאומי יודיע את עמדתו בנוגע להכרה בתאונה כתאונת עבודה. במידה והתאונה תוכר כתאונת עבודה תישלח  על כך לנפגע הודעה רשמית. במידה והייתה לנפגע תקופת אי כושר שכתוצאה ממנה נגרמו לו גם הפסדי השתכרות, המוסד לביטוח לאומי יעביר לנפגע את הפיצוי הכספי בגין תקופה זו. 

6 . במידה והמוסד לביטוח לאומי יחליט שלא להכיר בתאונה כתאונת עבודה, חייבים להתייעץ בנוגע להחלטה זו עם עורך הדין ובשום פנים ואופן לא למהר להגיש תגובה  ו/או ערעור באופן עצמאי,שעלולים לגרום לנזק בלתי הפיך לתיק.