איך מחליטים איזו מכונית לרכוש, מה צריך לבדוק אצל היבואן, מה לחפש בעת קבלת הרכב, איך שומרים על הזכויות ועוד, במדריך הגדול לרכישת מכונית חדשה  

אז הגיע הרגע, וההחלטה על רכישת מכונית חדשה נפלה. בתחילה חשבתם שאולי זו תהיה משומשת, כי בכל זאת, המחירים הפכו לגבוהים מאי פעם. אבל איכשהו, עם הרבה רצון, מקוריות והתאמת סדרי עדיפויות, הצלחתם לגייס את הממון הנדרש. עכשיו נותר רק העניין ה"פעוט" הזה, של הרכישה עצמה. מה קונים, איך קונים, מה לבדוק, ממה להיזהר, מה בכלל צריך לדעת לפני, ומה אחרי.

בני ברק ינסה לעזור לכם בדרך הארוכה, שיכולה להיות פשוטה, אם רק יודעים בדיוק מה צריך לעשות, מה ואת מי צריך לשאול, היכן אפשר להתמקח וכיצד כדאי לצמצם בהוצאות. המדריך לשרותכם, ותתחדשו:

לפני הכל, חובה לבדוק מה אתם בדיוק צריכים. אם אתם צעירים וללא ילדים, זקוקים למכונית לנסיעות עירוניות בעיקר, אין טעם שתרכשו מכונית גדולה. היא תהיה לכם בדרך כלל יקרה יותר לרכישה, יקרה יותר לאחזקה, ובכל מקרה פחות נוחה לחנייה בעיר הצפופה. במקרה כזה תעדיפו מכונית סופר-מיני מודרנית

לעומת זאת, אם הרכב נועד לשמש להסעת כל המשפחה, אתם אוהבי פיקניקים ומטפלים בתינוקות, רכב מתאים עבורכם הוא בעל תא מטען גדול, או רכב בתצורת חמש דלתות ומושב אחורי מתפצל, המאפשר תמרון בין הסעת נוסעים והובלת מטענים. לצרכים אלה אתם עשויים להעדיף מיניוואן קומפקטי, או אפילו תצורת סטיישן שאינה פופולארית כאן. 

חובבי טיולי שטח יבחרו ודאי ברכב הנעה כפולה קשוח וחזק, ואילו המטיילים בעיקר בשבילי קק"ל, יסתפקו ברכב פנאי המציע אף הוא הנעה לכל ארבעת הגלגלים, אך הוא פחות יקר וגדול. 

שימו לב. רכישת רכב שאינו מתאים לצרכים תגרום כמעט תמיד לאכזבה מאוחר יותר, גם אם עשיתם קניה כדאית מבחינה פיננסית. אין הרי כל ספק שמכוניות עירוניות קטנות לא יעשו לכם ממש טוב בנסיעות ארוכת וממושכות עם ארבעה אנשים לפחות. סביר להניח שמכונית ספורט קיצונית, או אפילו קופה ספורטיבית ורכב מעט יותר, לא תעשה חסד רב עם ישבנכם ועמוד השדרה שלכם. אם אתם גדולי גוף, או לפחות בעלי קומה גבוהה מהממוצע, קחו בחשבון שלא כל רכב יאפשר לכם אפשרות כניסה-יציאה-ישיבה ההולמת אתכם.

ונסו שלא להתפתות - עד כמה שניתן - אחר צו האופנה. קחו למשל את ה-SUV (רכב פנאי-שטח) הגדולים והמגושמים. כלי רכב אולי הכי-פחות מתאימים לנסיעה עירונית. ובכל זאת, הם פופולאריים עד אימה בקרב אנשי העיר הגדולה, המעוניינים לעשות רושם. אם אתם דווקא חייבים את הפוזה של מטפסי הרים נועזים, נסו את רכבי הכביש-שטח הקומפקטיים והזולים יותר, שיהיו עדיפים במגרש החניה של הקניון הקרוב או הקאנטרי קלאב השכונתי.

או קיי. החלטתם איזה סוג רכב מתאים לכם יותר מכל. עכשיו עוברים לשלב לא פחות חשוב, הנקרא "מחיר". שלב שאצל רבים הוא למעשה העיקרי. שהרי מגבלה תקציבית תעביר אותנו לא פעם לקטגוריה שאינה האידיאלית מבחינתנו. ואי אפשר לשכוח, שרבים רואים גם בנושא "שמירת ערך" הרכב נושא חשוב מאין

כמוהו, פחות או יותר כמו אמינותו.

מחיר - כאשר אנחנו עוסקים ברכב חדש (משומש יגיע בכתבות המשך), יש בדיוק שלוש אפשרויות רכישה עם שלוש אפשרויות מחיר. האחת היא דרך הסוכן המקומי של יצרן הרכב, השנייה דרך סוכני יבוא אישי, ואילו השלישית היא ביבוא אישי עצמי. לא נכנס כרגע לנושא היבוא האישי, כי גם על כך נפרט בהרחבה בפעם אחרת. אנחנו יכולים רק לומר לכם כי רק במקרים בודדים, יהיה לכם כדאי לייבא מכונית עממית שנמכרת בארץ באופן מסודר ובפחות כסף.

בכל הנוגע לסוכני יבוא אישי בעלי סוכנויות מקומיות, סיפרנו כבר את כל שאתם צריכים לדעת בסדרת כתבות מפורטת היטב. כאן המצב קצת שונה, בעיקר מכיוון שסוכנים אלה אינם עוסקים ברכב "עממי", אלא באופן כמעט מלא ברכב "יוקרה" יקר בהרבה. קחו בחשבון כי במרבית המקרים, אם מדובר ברכב הנמכר כאן באופן מסודר אצל אחד היבואנים, המחיר אצל סוכן היבוא האישי יהיה נמוך בכמה עשרות אלפי שקלים לפחות. אלא שלא מדובר בעסקה חפה מכל סכנות - קראו על כך הכל.

מה שנותר אם כך הוא סוכנות הרכב המסודרת של יבואן המותג המקומי. המחיר כאן הוא כמובן זהה, מבחינה רשמית, בין סוכנות לסוכנות. אלא שכמו כל דבר בישראל, גם המחיר הזה נתון למשא ומתן. וכן, אם תהיתם, אז אפשר לקבל רכב מסוים בהנחה של עוד 1.5% בירושלים נניח, לעומת חיפה לדוגמה. קחו זאת תמיד בחשבון.

שמירת ערך - כאמור, רבים מרוכשי מכוניות בישראל מייחסים חשיבות גדולה ביותר בעת רכישת רכב, לשמירת ערכו בשוק המשומשות. רבים (מדי) מוכנים להקריב את נוחות הנסיעה שלהם, תכונות מוטוריות חשובות כמו התנהגות ואחיזת כביש, לטובת רמת סחירות הרכב לאחר שלוש שנים. לעיתים קרובות, מבלי שמישהו יוכל לנבא כיצד תשמור מכונית חדשה לחלוטין על ערכה, ותוך התבססות על כן רק על תדמית המותג.

והמצב כיום הוא שבתחום הסחירות ותדמית האמינות, בדרך כלל יש ליפניות יתרון על-פני אירופאיות. אלה האחרונות מוכרות בדרך כלל כמציעות התנהגות טובה יותר, סביבת נהג איכותית יותר, נוחות גדולה יותר ואפילו מראה נאה יותר - או בקיצור יותר חוויה וכיף - על חשבון אמינות מכללים. היפניות ואפילו הקוריאניות נמצאות במגמת שיפור, אך עדיין לא הגיעו לשם. לעומת זאת, היפניות (והקוריאניות משתפרות כאן במהירות) מציעות לעיתים כלי רכב שכמעט ואינם נדרשים למוסך, למעט טיפולים תקופתיים.

 לצערנו, נושא הבטיחות עדיין לא מקבל את הכבוד הראוי לו בתהליך רכישת רכב חדש. את זה צריך לשנות.

פאסיבית

עם זאת, יבואני הרכב דווקא מתגאים ברמת הבטיחות הפסיבית של הרכב, כלומר באיזו מידה הוא מגן על נהג ונוסעים בעת תאונה. זה מתבטא במספר וסוג כריות האוויר, אופן תפעול חגורות הבטיחות, אזורי קריסה, קורות חיזוק ועוד. חשוב מאד לבדוק אם יש מערכת ניתוק כרית האוויר במושב ליד הנהג, למקרים בהם נדרש להסיע שם תינוקות, ילדים קטנים או נמוכי קומה בכלל. יחד עם התקני חיבור למושבי ילדים - איזופיקס.

בזמן הבדיקה כדאי לקבל פרטים על מערכות אלה ולהשוות מה אתם מקבלים בכל רכב. ככל שיש יותר אבזרים כאלה, כך טוב יותר. חשוב לשים לב כי כשבוחרים את הרכב, קיימים הבדלים ברמות אבזור בין הדגמים. כך למשל כוללות גרסאות זולות, המיועדות בדרך כלל לחברות ליסינג וציי רכב, פחות אבזור בטיחות מאשר דגמים יקרים יותר.

ואם כבר, זכרו כי כיום יש קנה-מידה בינלאומי לבדיקת בטיחות פאסיבית ברכב, והוא מבחני הריסוק של EuroNCAP. גם כאן כדאי לכם להקפיד כי אותו דגם שזכה ב"חמישה כוכבי בטיחות" אכן מוצע לכם עם אותו אבזור בטיחותי כפי שנבחן. במקרים רבים יתברר לכם שלא כך הדבר.

אקטיבית

וכמובן שיש גם בטיחות אקטיבית, עליה פחות שואלים ואותה קשה יותר לכמת. כאן מדובר בסוג בטיחות שנועד למנוע מהרכב להיקלע לתאונה. זה מתחיל בדברים פשוטים היודעים לנו: למשל ה-ABS, שהיא מערכת למניעת נעילת גלגלים. ויחד עמה מערכת לחלוקת כוח בלימה בין הגלגלים כדי לשמור על יציבות הרכב (EBD), וכיום גם מערכות תגבור מיוחד בזמן בלימת חירום.

יש כמובן מערכות מתקדמות יותר. הבסיסיות הן מערכת בקרת יציבות (ESP) ומערכת בקרת משיכה (TCS). מערכות אלה "דואגות" כי הרכב לא יחליק בעת האצה או פניה חדה. אליהן אפשר להוסיף גם מערכות מניעת הידרדרות רכב במדרון ועוד. אל תמעיטו בערכן. למרות שהן לא זולות, הן תורמות באופן משמעותי לבטיחות הרכב.

כשמציעים לכם מכונית אוטומטית ואתם רוצים להשוות בינה לבין המתחרות באותה קטגוריה, קחו בחשבון מספר נתונים בסיסיים. ראשית, תיבה אוטומטית "פשוטה", מהסוג שניתן עדיין למצוא בכלי רכב יפניים וקוריאניים לא מעטים, תהיה בעלת אופי פעולה צפוי והעברת כוח ישירה, שתתבטא בתחושה "נמרצת". תיבה מתוחכמת יותר תעניק לא רק חסכון בדלק, אלא גם פעולה חלקה בהרבה. לעומת זאת, היא תהיה יקרה יותר.

זכרו שיש כיום בשוק כמה סוגים של תיבות הילוכים אוטומטיות. יש תיבות בסיסיות עם ארבעה יחסי העברה קבועים. אבל יש תיבות חכמות הרבה יותר, עם יחס העברה משתנה בכל עת. יש כאלה המתוכננות להעברת הילוכים בסל"ד מסוים, ויש אלה העוקבות כל העת אחר אופי הנהיגה ומתאימות את מועד ההחלפה לאופי הנהיגה.

מצד שני יש תיבות מסוג טיפטרוניק, בהן יכול הנהג לבחור את מועד ההחלפה. תיבה זו יקרה עוד יותר. כאן ניתן למצוא חמישה יחסי העברה ולעיתים אף שישה. אחרונות חביבות הן התיבות הרובוטיות-אוטומטיות. אלה מבוססות על תיבה ידנית, אך פעולת המצמד בהן אינה באחריות הנהג. יש הסוברים כי מדובר בדור העתיד של תיבות ההילוכים, שיחליף לחלוטין את התיבות הידניות. בדורות הראשונים שלהן הציעו תיבות - יקרות במיוחד - אלה פעולה מאד לא נעימה, אך לאחרונה הן שופרו משמעותית, כפי שבולט בתיבת ה-SMG של ב.מ.וו, ועוד יותר מכך ב-DSG של פולקסווגן.

האם החבילה שמציע לך היבואן כוללת ארבעה חלונות מופעלי חשמל או רק שניים? האם נעילת הדלתות המרכזית כוללת מרימי חלונות או לא? האם מראות הצד ניתנות לכיוון חשמלי או ידני? יש מראת פנים נגד סנוור או לא? האם כיוון מושב הנהג כולל אפשרות הגבהה והאם ההגה ניתן לכיוון גם למרחק ולא רק לגובה. מה עם מחשב דרך, רדיו דיסק ורמקולים, תאי אחסון, בקרת אקלים? האם היבואן מציע את הרכב עם או בלי מערכות מיגון, ואם כן כמה היא עולה. לכל אלה השפעה על המחיר הסופי של הרכב, אבל גם על כדאיות רכישתו. ובעיקר, זכרו תמיד להשוות בין מכוניות רק כשיש בידכם את כל המידע על כולן. (אולי בכלל עדיף לרכוש רכב מחברת ליסינג)

הספק המנוע (הכוח שלו) נמדד בכוחות סוס, המומנט נמדד בקג"מ (קילוגרם-מטר). את שניהם יש לבדוק ביחס לסל"ד (סיבובי מנוע) בו הם מושגים. בעיקרון, ככל שההספק המרבי גבוה יותר ומושג בסל"ד נמוך יותר, כך יהיה הרכב נוח ובטוח יותר לנהיגה. כלל-אצבע זה נוגע לרכב משפחתי. במכוניות ספורט למשל, ההספק המרבי (הגבוה יחסית) מושג בדרך כלל בסל"ד גבוה מאד. אלא ששם לא עומדת הנוחות בראש סדרי העדיפויות. נתון המומנט, הרבה יותר  מזה של ההספק, מעיד על גמישות המנוע והיכולת שלו "למשוך" את הרכב על נוסעיו ביעילות, גם בסל"ד נמוך. שוב, נתון גבוה יותר מעיד על יכולת משופרת.

דווקא נתונים כמו זינוק מ-0 ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית אינם רלוונטיים בדרך כלל. נתון הזינוק עוד מעיד על זריזות הרכב, אך גם הוא לאו דווקא קובע את ההתנהגות בנסיעה יומיומית. נתון המהירות המרבית חשוב כמובן עוד פחות - ולא רק מכיוון שמדובר במהירות שאינה חוקית. חשובים הרבה יותר הם נתוני תאוצות הביניים. אלה מבהירים כמה זמן ייקח לרכב אותו אתם בודקים לבצע עקיפה ולהשלים אותה בבטחה למשל. ככל שהרכב מאיץ מהר יותר מ-50 ל-80 קמ"ש נניח, הוא בטוח יותר לעקיפה. 

אם אתם רוצים לצייד את רכבכם במערכות נוספות כמו אזעקות, מרימי שמשות, מערכות שמע וכו' - עדיף שתעשו זאת בעת הזמנת הרכב ואצל היבואן. זה אולי עולה קצת יותר - אבל לפחות נעשה באחריותו של היבואן. בכלי רכב מתוחכמים עלולה התקנה לא נכונה לגרום לצרות צרורות. אז למה להסתכן? נכון שחובת ההוכחה שהבעיות נגרמו בגלל ההתקנות הלא נכונות היא של היבואן. אבל כל הטרטור מיותר.  

גמרתם להשוות, לבדוק, לחקור, לשאול. הגיע הרגע להזמין מכונית חדשה. אלא שלפני שאתם מחליטים היכן אתם רוכשים אותה, עשו "סבב טלפוני" בין סוכני המשנה של יבואן הרכב בו אתם מעוניינים, לפחות באזור הקרוב למקום מגוריכם. סביר להניח כי תגלו שסוכנות אחת עשויה להיות זולה מהאחרת. במקרים מסוימים יהיה מחיר הרכישה זול יותר, במקרה אחר תקבלו בעת הרכישה "תוספות" שונות. רדיו-דיסק מיוחד, מיגון איכותי, מרימי שמשות וכו'. בסוכנות המרכזית אתם עשויים להידרש לשלם עליהם, אצל סוכן המשנה תקבלו אותן כצ'ופר.

ואם כבר, בדקו גם את תנאי האשראי שמציעים לכם. כיום מציעים בממוצע אשראי ל-24 או 36 תשלומים, ואפילו לתקופה ממושכת יותר כאשר התנאים מתחילים ב"ללא ריבית והצמדה", או בריבית של פריים מינוס 2% ועד לפריים פלוס 2%. במקרים רבים תגלו שאם עומדים על המקח ומגיעים מוכנים היטב (למשל יודעים כמה בדיוק רוצים עבור אותו רכב בסוכנות אחרת), אפשר להמיר אשראי ללא ריבית והצמדה בהנחת מזומן של כמה אלפי שקלים, או אבזור עשיר יותר לרכב.

 אם אתם לא רוצים להתעסק במכירת המכונית הישנה, שווה לכם (מאד) לבדוק אצל יבואני הרכב או הסוכנויות, מי מציע לכם עסקת טרייד-אין (החלפת הרכב הישן בחדש ותוספת של כסף) טובה יתר. אל תשכחו גם לעקוב אחרי מבצעים. זכרו כי לקראת סוף שנת דגם ותחילת שנת דגם חדשה, נותרות מכוניות משנת דגם קודמת אצל היבואן. במקרים רבים אין שינוי ברכב לעומת שנת הדגם החדשה. ואז, בהנחה של כ-10% בערך, אפשר לרכוש את המודל הקודם - עסקה לא רעה כלל.

ואם חוזרים לנושא הטרייד-אין. בדרך כלל מציעים היבואנים את העסקה, אך מוכנים לשלם רק מחיר מחירון פחות כ-10%, או אף יותר בהתאם לסחירות הרכב הישן שלכם. אל תתפשרו כאן. גם אל תלכו שולל אחר ההתנערות של היבואן מקשריו עם מחלקת הטרייד-אין אליה הפנה אתכם ("הם גוף עצמאי..."), ואל תוותרו לאיש הטרייד-אין שיתעקש כי אין לו קשר עם היבואן. אתם יכולים בהחלט לצאת מנקודת הנחה כי מי שמוכר לכם את הרכב החדש, קשור באופן ממשי לזה שירכוש מכם את הרכב הישן שלכם, אם הוא חלק מהסוכנות.

 התיישבתם לחתום על ההסכם - מאוד חד-צדדי לטעמנו - של יבואן הרכב. למען האמת, הרבה לא תוכלו לשנות בו. אבל לפחות תדאגו לכך שפרטי הרכב שהזמנתם - גרסה, צבע, רמת גימור, תוספות (גם אלה שהובטחו חינם...) מועד אספקה ועוד, יצוינו מפורשות ובמדויק. ליבואנים יש טבע לנסות ולהתנער מאחריות אם יש איחור במועד האספקה, גם כזה הגורם לכם נזק. 

איך הם עושים את זה? התירוץ השכיח הוא "כוח עליון", המכסה כמעט הכל. הם גם נוהגים לכתוב בהסכם הרכישה מועד אספקה מופשט מאוד, נניח "בין שישה ולשמונה שבועות". שימו לב לכך. בהחלט יתכן שבעל-פה, כאשר עמדתם בפני ההחלטה, הבטיחו לכם דברים מפורשים ומדויקים הרבה יותר. דאגו שלא תהיה סטייה מכך.

כי את מה שמבטיחים בעל-פה, נא לציין גם בהסכם. השתדלו גם לקצר את הזמן שהם "מגייסים" לעצמם לצורך אספקת הרכב לאחר שהגיע לארץ. מה שנקרא אחרי ששוחרר מהמכס. היבואנים מתחייבים בדרך כלל לתקופה של "עד 14 ימי עבודה". נכון שבדרך כלל זה לוקח פחות זמן, אבל אם מבטיחים אספקה תוך חמישה ימים למשל, דאגו שזה יהיה כתוב.

בכל מקרה של סטייה מהכתוב, יש לכם עילה לתבוע על "הפרת הסכם". גם כאן, כמו במקומות אחרים, אם אתם באמת רוצים את הרכב, תמיד עדיף יהיה להתפשר עם היבואן. יש רכב בצבע אחר ו-או במועד אספקה שונה? אתם יכולים לקבל פיצוי (טיפולים חינם, אבזור, הנחה) על נכונותכם להתפשר. זכרו כי פניה לבית המשפט עלולה לסבך אתכם בהליך ממושך, בינתיים בלי אוטו. 

ואם אתם רוצים לבטל את ההסכם מסיבה כלשהי? היבואן רשאי לקזז לכם מתוך המקדמה ששילמתם, עד 5% משווי מחיר המכונית ללא מיסים. זה יכול להגיע במכונית משפחתית שעולה בין 120 ל-130 אלף שקל ליותר מ-3,000 שקל. לא מעט כסף. אמנם, רוב היבואנים לא גובים את הסכומים הללו, וחלקם מוותרים על הקנס. אבל אחרים גובים כמה מאות שקלים. 

הכל עבר בשלום. שילמתם, הרכב הגיע במועד, הוזמנתם לקבל אותו. מסיעים אתכם אחר כבוד (זכרו שניתן לקבל את הרכב גם אצל הסוכן ממנו הזמנתם) לאתר המסירה. שם מציגים בפניכם את המכונית, נותנים לכם הסבר כללי, מחתימים אתכם שאין לכם תביעות ודרישות, שהרכב שקיבלתם הוא נפלא - וסעו לשלום, המפתחות בפנים.

ובכן, רגע אחד. קודם כל, ערכו לרכב בדיקה ויזואלית. בצעו אותה בכל מקרה באור שמש. תתפלאו כמה יכולה השמש לסייע באיתור פגיעות שנגרמו לרכב בדרכו לארץ, או מהנמל למגרש המסירות, או במהלך "התקנות" שנעשו בו. בדקו היטב את חלקי הפח והפגושים, בעיקר בפינות המועדות לפורענות. אך גם את הדלתות והסבכה הקדמית. לא רק שריטות או לחיצות, אלא גם שינויי גוון בצבע, המעידים על תיקון.

בכל מקרה, אתם צריכים לדעת כי יבואני הרכב מסתתרים מאחורי החלטה שניתנה בזמנו על-ידי המועצה המייעצת לשר התחבורה, לפיה לא צריך לדווח לקונה על פגיעות שגרמו לרכב נזק של עד 5% מערכו. את אלה יכול היבואן לתקן אפילו מבלי לדווח לקונה. אתם חושבים שזו החלטה לא הוגנת? ובכן, אין לה כיסוי משפטי.

אם גיליתם פגיעות ברכב, בין שתוקנו שלא כהלכה, או שלא תוקנו כלל, זכותכם לדרוש את כרטיס הטיפול שנעשה לרכב, ואתם זכאים גם לפיצוי. היו כבר מקרים שלקונים נמסרו מכוניות שגגן נצבע מבלי לדווח להם, ורק בעת שהם רצו למכור את המכונית, גילה מכון הבדיקה את הפגיעות. זה היה מאוחר מדי. לפגיעות האלה - למרות החלטת משרד התחבורה - יש משמעות בירידת ערך הרכב.

אז אם היבואן מוכן לבוא לקראתכם ולפצות אתכם על עוגמת הנפש (כגודל הפגיעה כך גדול הפיצוי) ולהתחייב לרכוש מכם את הרכב כאשר תרצו למכור אותו במחיר מחירון מלא, עדיף להתפשר. אם לא, תנו לבית המשפט לפסוק. רק אל תחתמו שקיבלתם את הרכב ללא פגיעות. תצטרכו אחר כך ללכת לשמאי, ולקבל דו"ח על ירידת הערך שתשמש אתכם להגשת התביעה. יבואנים חכמים - יעדיפו להתפשר. קונים חכמים לא יניחו להם להתחמק מכך.

 אם גיליתם חלילה תקלות או בעיות מכאניות-אלקטרוניות ברכב לאחר שקיבלתם אותו - אל תדחו את הטיפול בהן. גשו למוסך היבואן, ודאגו שכל התלונות שלכם יתועדו באופן מדוקדק. אל תשכחו לדרוש העתק של הכרטיס ש"פתחתם". זכרו רק כי היבואן רשאי - לפי כתב האחריות - לתקן רכב פגום (כולל החלפת מכלולים) גם בחלקים משופצים-מחודשים. גם כאשר מדובר בתיבות הילוכים ומנועים.

אבל אם עושים לכם את זה, דרשו שהמכלול יהיה "מחודש" במפעל חידוש מוכר וידוע, ולא סתם חלק ששופץ בבית מלאכה לא מוכר. משום מה, על החלפות חלקים כאלה ניתנת אחריות רק עד תום תקופת האחריות המקורית. אז נסו לדרוש הארכת אחריות מעבר לכך. אתם יכולים לטעון כי אם היו מחליפים לכם את החלק על חשבונכם, הייתם מקבלים אחריות לשישה עד 12 חודש.  (לפעמים כבר עדיף לרכוש "על בטוח"- רכב חדש מליסינג...)

ומה כאשר מדובר ב"מכונית לימון" - תרגום ישיר מאנגלית למכונית חדשה עם צרות צרורות שלא מצליחים לפתור אותן)? ובכן, כאן אתם בהחלט יכולים לדרוש החלפה במכונית חדשה אחרת. לא יפתיע אתכם כנראה שהיבואן בדרך כלל מסרב. מחד, הוא צודק כאשר מדובר בתקלות בתדירות סבירה, שניתנות לתיקון. מאידך הוא טועה, אם ניסה פעמיים-שלוש ולא הצליח לתקן.

היבואן כנראה ינסה להתחמק, ויטען כי כתב האחריות מחייב אותו לתקן את הרכב ולא יותר מכך. טבל זכרו כי קניתם רכב חדש לא כדי לבלות במוסך. אם העסק מתגלגל לסירוב מוחלט של היבואן, זכרו לתעד כמה שיותר בפרוטרוט את מסכת הצרות שעברתם עם הרכב. כל כניסה למוסך, כל תקלה, כל שיחת טלפון, כל איש קשר, כולל תאריכים מדויקים ואפילו שעות. אלה עשויים לסייע לכם לשכנע את בית המשפט כי אתם צודקים בדרישתכם.

רק זכרו. פשרות כמו רכישת הרכב שלכם במחיר מחירון מלא, וקבלת רכב חדש משנת ייצור מתקדמת יותר בהנחה משמעותית, יהיו עדיפות על-פני הצורך להתדיין במשך חודשים ארוכים - ואולי יותר - בבתי המשפט. אתם תהיו מרוצים, היבואן יהיה מרוצה, ועגמת הנפש שלכם תסתיים מהר בהרבה.

וחוץ מזה, תתחדשו, למפרע.