התובע, ערבי מאחד הכפרים הגדולים במשולש, תובע מחברה להשכרת רכב יותר ממאה אלף שקל  מכוון  שלטענתו סירבה החברה להשכיר לו רכב בשל היותו ערבי. בנוסף טען  כי החברה השפילה וביזתה אותו ופגעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. חברת השכרת רכב החליטה להגיב רק בכתב ההגנה.

תביעה בהיקף של יותר ממאה אלף שקל,  הוגשה נגד חברה להשכרת רכב , לאחר שלטענת התובע, ערבי מהכפר  קלנסווה, אחד מבעלי החברה אמר לו כי "אני לא משכיר רכבים לערבים".    התובע- גמלאי של משרד החינוך שהגיש את התביעה באמצעות עו"ד יהודי, טוען בכתב התביעה, כי הוא ניגש לסניף של  אותה חברה יחד עם חבר  יהודי על מנת לשכור רכב. לטענתו, כאשר התברר לנציג המכירות שהציג את עצמו גם כאחד הבעלים, כי מדובר בערבי מקלנסווה, הוא אמר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי אין החברה משכירה רכבים לערבים. לטענת התביעה, התובע, שלא מצא עצמו מבושה, השפלה וחוסר אונים, תוך פגיעה בכבודו, השתתק.  כמן כן נטען, כי החבר היהודי של התובע ניסה לשכנע את בעל החברה כי יינתנו לו כל הערבויות שיבקש לשם כיסוי כל הנזקים, אם יהיו, אלא שהוא "עמד איתן בדעתו כי אין הוא משכיר רכב לערבים".  עוד נטען בתביעה, כי  לחברת השכרת הרכב נשלח מכתב מטעם בא כוחו של התובע , כל זאת בטרם נקיטת הליכים משפטיים, ובתגובה שלחה החברה מטעם בא כוחה הודעה כי "מרשתי דוחה את האמור במכתבך כחסר כל יסוד".  לטענת התובע,  במעשים המתוארים של חברת ההשכרה יש משום ביזויו, השפלתו ופגיעה קשה וחמורה בכבודו, הן כבן אדם והן כאזרח ישראלי. הדבר גרם לרמיסת כבודו וביטחונו העצמי. מאותו אירוע ועד עתה מלווה אותו תחושת ניכור והשפלה ופגיעה בביטחונו העצמי.  כמו כן טען הנתבע כי במעשי החברה ואחד מבעליה יש משום הפרה של סעיף 1א' לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. התובע מבקש, בנוסף לסכום התביעה, כי הנתבעים יפרסמו התנצלות פומבית כלפיו.

נקודה למחשבה: האם כל בעל עסק בישראל, יכול להחליט שלא לספק שירותים לאדם זה או אחר על סמך "אינטואיציות",  "ניסיון רע" , גיל-  (אזרח קשיש לבטח מגיב על הכביש באיטיות יחסית לנהג צעיר)  או חששות כאלו ואחרים מנומקים ככל שיהיו? מה כל בעלים של מוסך יחליט פתאום לא לשרת לקוחות בני מיעוטים?

באותה מידה, יכולה הייתה אותה חברה ל השכרת רכב להחליט כי אין היא משכירה רכבים לאזרחים בעלי עבר פלילי , אזרחים שחזותם מעוררת חדש וכדומה.

כידוע לאזרחים הערבים בישראל אפליה היא מציאות יומיומית. ציבור אזרחי ישראל הערבים מופלה כמעט בכל תחומי החיים ויחס גזעני לערבים הוא כמעט בגדר נורמה. אזרחים ערבים מופלים בתעסוקה, בחינוך ובדיור, והם מודרים ממרבית מוקדי ההחלטות בישראל.   "מדינת ישראל ... תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות"(מתוך: מגילת העצמאות)