בתי המשפט

 

 

 

 

 

פסק דין

 

מבוא

 

1.                   התובע רכש רכב מסוג פיאט פונטו ספייס, שנת יצור 2001, מספר רישוי 8023110 (להלן: "הרכב").

 

2.                   הנתבעת מס' 1 (להלן: "היבואן") היא יבואנית רכבי פיאט והיא ייבאה את הרכב לארץ ומכרה אותו לתובע. הנתבעת מס' 2 (להלן: "המוסך") שימשה במועדים הרלוונטיים לתביעה זו כמוסך מורשה של היבואן וביצעה טיפולים ברכב. במהלך ניהול ההליכים הפסיק המוסך להתייצב לדיונים וככל הנראה נקלע לקשיים כלכליים.

 

3.                   התובע רכש את הרכב מהיבואן בחודש אפריל 2001 כאשר לרכב ניתנה אחריות לתקופה של 3 שנים או עד לנסיעה של 100,000 ק"מ. האחריות שניתנה לרכב על ידי היבואן ניתנה בהתאם להוראות כתב האחריות (נספח א' לכתב התביעה).

 

4.                   אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 26.12.04 נהרס הגיר ברכב והיה צורך להחליפו. בעקבות הרס הגיר, רכש התובע על חשבונו גיר משופץ משומש מרכב שעבר תאונה ושילם תמורת הגיר ותמורת העבודה למוסך. עוד, אין מחלוקת כי במועד שבו נהרס הגיר והוחלף חלפה תקופת האחריות שניתנה על ידי היבואן לרכב.

 

5.                   התובע טוען כי בהתחשב בליקויים שהתגלו עוד בתקופת האחריות וברשלנות המוסך והיבואן בטיפול בהם במהלך תקופת האחריות, יש להטיל על הנתבעות לשאת בנזקים שנגרמו לו עקב החלפת הגיר. הנתבעות מצדן סבורות כי לאחר חלוף תקופת האחריות אין מוטלת עליהן כל חובה להחליף את הגיר או לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לו. זוהי ב'קליפת אגוז' המחלוקת בין הצדדים.

 

6.                   בתיק זה התקיימו שתי ישיבות שבהן נשמעו הצדדים. בנוסף הוגשה חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט ותשובות שנתן לשאלות שנשלחו אליו להבהרת חוות דעתו. עוד הותר לצדדים להשלים את טיעוניהם לאחר חוות דעת המומחה ותשובותיו.

 

7.                   בטרם, אתייחס לפרטי הדברים, אציין כי בתחילת הדרך התגוננו הנתבעות במשותף, הגישו כתב הגנה אחד ונציג היבואן, מר איתן בן ארי, טען גם ביחס למוסך. במהלך ההליכים, ככל הנראה, נקלע המוסך לקשיים, נפגמה מערכת היחסים בין היבואן למוסך ואז נעשה נסיון לפתוח חזית גם בין שתי הנתבעות, ובסיום ההליכים בתיק התנער היבואן מהמוסך ואף ביקש להגיש הודעה לצד שלישי כנגדו.

 

 

הרקע העובדתי

 

8.                   התובע רכש את הרכב, כאמור, בחודש אפריל 2001. במהלך התקופה שבין רכישת הרכב ועד לתום תקופת האחריות בשנת 2004 טופל הרכב במוסך בהתאם למתחייב על פי כתב האחריות.

 

9.                   התובע טען, כאמור, כי הרבה להתלונן על בעיות בגיר במהלך תקופת האחריות. בתמיכה לעדותו הובא גם תצהיר של מר זיו יצחק, מנהל המוסך בשנים 2000-2004. בתצהירו הוא מציין כי בשנים 2002-2003 התובע הגיע למוסך והתלונן מספר פעמים על בעיות ותקלות בגיר אלקטרוני של הרכב.

 

10.               מכרטיסי העבודה שהוגשו על ידי הצדדים עולה כי ביום 8.10.02 התלונן התובע על משיכת העברת הילוך (כרטיס מס' 15488)

 

11.               ביום 9.6.03 התלונן התובע על כך שהרכב 'מזייף'. מכרטיס העבודה מס' 20792 שנערך על ידי המוסך עולה כי נבדקה משאבת הדלק.

 

12.               ביום 21.7.03 התלונן התובע שוב על כך שהרכב 'מזייף' לפעמים. באותו שלב הוחלפו המצתים (הזמנת תיקון 21773).

 

13.               לאור תלונות התובע, ביום 31.3.04 נבדק הרכב על ידי מנהל שירות הלקוחות של היבואן, דב, אשר הוזמן לבדוק את הרכב בשל התלונות.  התובע ציין זאת בכתב התביעה בסעיף 13 ובדיקת הרכב על ידי מנהל שירות הלקוחות של היבואן באותה עת לא הוכחשה על ידי הנתבעות.

 

14.               ביום 4.4.04 ביקר התובע במוסך והתלונן. מתעודת התיקון שנרשמה על ידי המוסך עולה כי 'לא נמצאה תקלה'.

 

15.               כאמור, ביום 26.12.04 נכנס התובע לרכב והחל לנהוג בו.  במהלך הנסיעה הגיר הפסיק לציית להוראות התובע. בבדיקה שנערכה התברר שהגיר נהרס.

 

16.               בהמשך לכך, התנהל דין ודברים בין התובע לבין הנתבעות תוך שהועלו הצעות שונות לפתרון אשר לא נסתייעו.

 

17.               בלית ברירה, הקטין התובע את נזקיו ותיקן את הגיר על חשבונו. הגיר הוחלף בגיר משופץ, שהובא מרכב שעבר תאונה, ולא בגיר חדש והתובע נשא בעלות הגיר ובעלות התיקון בסכום של 7,328 ₪. בנוסף נמנעה מהתובע האפשרות להשתמש ברכב למשך כשבועיים.  עוד נעלם הגיר המקורי שהיה ברכב.

 

 

הטענות

 

18.               התובע טוען כי התלונן על הליקויים בגיר עוד במהלך תקופת האחריות ותלונותיו לא טופלו. לדבריו פנה אל המוסך ואל היבואן מספר פעמים אך נענה כי מדובר בטענות סרק וכי אין כל בעיה

 

19.               הנזקים שנגרמו לתובע, לפי הערכתו, הם עלות הגיר החדש שצריך היה להתקין ברכב במסגרת האחריות בסכום של 7,435 דולר וכן את שווי הגיר המשומש שפורק מרכבו ונלקח ממנו על ידי הנתבעות בשווי של 1,658 דולר.

 

20.                עוד דורש התובע את השבת הסכום ששילם וכן פיצוי על הזמן שאיבד.

 

21.               מאחר והסכומים הנתבעים עולים על תקרת הסמכות של בית המשפט לתביעות קטנות הועמד סכום התביעה על 17,800 ₪.

 

22.               הנתבעות טענו כי התקלה הראשונה בגיר התגלתה לאחר תום תקופת האחריות ולכן הן אינן חבות כלפי התובע. עוד נטען כי אין לסמוך על תצהירו של מר זיו, מנהל המוסך, שכן לאחרון סכסוך עם הנתבעות.

 

23.               בדיון שהתקיים טען מר בן ארי, מנהל השירות של היבואן, כי התובע אמנם התלונן במסגרת הטיפול שנערך לאחר 40,000 ק"מ על תקלה אך זו טופלה באותו זמן והתלונות שנשמעו לאחר מכן אינן קשורות לגיר.

 

 

חוות דעת המומחה

 

24.               נוכח המחלוקת המקצועית שהתגלתה, מיניתי ביום 11.8.05 מומחה שיחווה דעתו בשאלות הבאות:

 

א.      מה מקור התקלה שהתגלתה בגיר ברכבו של התובע ביום 26.12.04 (האם תקלה זו נגרמה בשל ליקוי קודם שהיה בגיר ברכב אשר התובע התלונן לגביו בתקופת האחריות או שמקור התקלה בבלאי של הגיר)?

 

ב.      האם כרטיסי העבודה שנערכו במוסך הנתבעת 2 ובמיוחד הכרטיס מיום 8.10.02 מצביעים על כך שהבעיה בגיר נוצרה עוד קודם ליום 26.12.04 והאם היה בטיפול נכון יותר בתקלה כדי למנוע את הנזק שאירע מאוחר יותר לגיר?

 

ג.        האם תלונות התובע שנרשמו על ידי המוסך כתלונות על רכב 'מזייף' יכולות היו להצביע על בעייה בגיר ואם כן האם הבעיה טופלה על ידי המוסך כפי שהיה צריך לטפל?

 

25.               המומחה שמונה, המהנדס ג'קי רווח, ממכון התקנים נפגש עם הצדדים ועיין בחומר שהועבר אליו. בחוות דעתו הוא קבע כי מקור התקלה הוא בכך שבטיפולים שבוצעו במוסך לאחר 40,000 ק"מ ולאחר 80,000 ק"מ לא בוצעה החלפת שמן תיבת ההילוכים. המומחה כתב כי בשל אי החלפת השמן, איבד שמן תיבת ההילוכים מתכונותיו ונגרם כשל של התיבה.

 

26.               המומחה הוסיף כי עיון בכרטיסי העבודה שנערכו על ידי המוסך ובמיוחד הכרטיס מיום 8.10.02 מצביע על כך שהבעיה נוצרה עוד במהלך האחריות. עוד הוא הוסיף כי תלונת התובע על משיכת העברת הילוך באוקטובר 2002 יכולה הייתה להצביע על בעיה בגיר שלא טופלה על ידי המוסך כפי שהיה על המוסך לטפל.

 

27.               המומחה נשאל על ידי היבואן שאלות להבהרת חוות דעתו. הוא הבהיר כי הכשל לא נגרם בשל תנאי ואופי נהיגה של התובע. הוא שב  על המסקנות שהסיק בחוות דעתו המקורית. 

 

 

חבותן של הנתבעות כלפי התובע

 

28.               מהאמור לעיל עולה, כי הכשל ברכב, לפי חוות דעת המומחה, נבע מאי החלפת שמן תיבת ההילוכים במהלך הטיפולים שבוצעו ברכב. אין ספק כי כשל זה מטיל על המוסך חבות חוזית ונזיקית כלפי התובע בשל הפרת החוזה על ידי המוסך ובשל התרשלותו. מאחר והמוסך לא התייצב לדיון ביום 3.4.06, יינתן כנגדו פסק דין.

 

29.               אשר לאחריותו של היבואן, טען מר בן ארי, מנהל השירות הארצי, כי אין היבואן חב בגין מחדליו של המוסך ואין להטיל על היבואן לשאת בנזקים שנגרמו בשל הטיפול הלקוי.

 

30.               אין לקבל טענה זו. במקרה שבפני אין צורך להידרש לשאלת אחריותו של היבואן, הישירה והשילוחית, בשל מחדליו של מוסך מורשה, שכן במקרה זה קיימת התרשלות ישירה של היבואן.

 

31.               הרכב נבדק באחד השלבים, ביום 31.3.04, בטרם נסתיימה תקופת האחריות, על ידי איש טכני בכיר מטעם היבואן, דב, אשר היה עליו לגלות, כפי שראה זאת המומחה, מעיון בכרטיסי העבודה כי נפל כשל באופן שבו טופל הרכב בטיפולים השוטפים.  כאשר מובאת בפניו תלונה על הגיר, הבדיקה האם הוחלף שמן תיבת ההילוכים במהלך הטיפול נראית מתבקשת וההימנעות מאיתור התקלה על ידי נציג היבואן מהווה הפרת חובתו החוזית והתרשלות.

 

32.               משהופנה התובע עם רכבו אל היבואן לאור הישנות התלונות, והיבואן התרשל בבדיקת הרכב ובאבחון התקלה, חב היבואן בנזקים שנגרמו לתובע בשל אי תיקון התקלה במסגרת האחריות.

 

33.               מכאן, שבנסיבות המיוחדות של מקרה זה חב היבואן בנזקי התובע בשל התרשלותו באיתור התקלה בעת שהרכב נבדק על ידו.

 

34.               יחד עם זאת, יש לציין כי התנהגותו של היבואן במקרה זה מצדיקה הטלת אחריות  גם מטעמים אחרים: היבואן הפנה את התובע ואת לקוחותיו האחרים למוסך כמוסך מורשה והתנה את אחריותו בכך שהרכב יטופל במוסך מורשה. הפניית התובע אל המוסך, הנתבעת מס' 1, נעשתה על ידי היבואן. 

 

35.               על היבואן, המחייב את לקוחותיו לפנות למוסכים מסויימים,  מוטלות חובות פיקוח מוגברת על האופן בו פועל המוסך.  עניין זה נדון בהקשר אחר בצו שניתן על ידי בית הדין להגבלים עסקיים (כב' השופט י'  עדיאל):

 

"כאשר מדובר במוסך שירות, קיימת הצדקה שלא להתיר ליבואן לפטור עצמו מאחריות בשל רשלנות המוסך, שכן מדובר במוסך הנמצא תחת פיקוחו. בנסיבות אלה, אינני רואה עילה לחייב את היבואנים בתוצאות רשלנותם של מוסכים אחרים אשר אינם פועלים מטעמם ותחת פיקוחם"

(הע (י-ם) 28/01 הממונה על הגבלים עסקיים נ' בני משה קרסו דינים מחוזי, לה(1) 287).

 

 

36.               עתה, משהתברר כי המוסך נכנס לקשיים (ר' דברי מר בן ארי בדיון מיום 3.4.06) מנער היבואן את אחריותו מהמוסך ושולח את לקוחותיו ל'רדוף' אחרי המוסך שאיננו. התנהגות זו, רחוקה מלהיות התנהגות בתום לב ויש להצטער על האופן שבו נהג היבואן בהליך זה. 

 

37.               מוטב היה, נוכח התקלה שהתבצעה במהלך הטיפולים ברכב על ידי מוסך מורשה של היבואן, כי היבואן יטול על עצמו את החבות כלפי לקוחותיו ולא יתנער ממנה ויסתתר מאחוריו של מוסך שאיננו. לפיכך, גם לולא הרשלנות שנפלה בבדיקת הרכב על ידי היבואן, היה מקום להטיל על היבואן חבות בשל אחריותו השילוחית למחדלי המוסך ובשל התרשלותו בבחירת המוסך או בפיקוח עליו, אולם דברים אלה נכתבים למעלה מן הצורך נוכח המסקנה אליה הגעתי.

 

38.               לפיכך, ישאו הנתבעות, יחד ולחוד בנזקי התובע.

 

 

הנזק

 

39.               כאמור, התובע תבע סכומים העולים בהרבה על תקרת סמכותו של בית משפט זה. הסכומים שנתבעו הם השווי של גיר חדש שהיה צריך להתקינו ברכב במסגרת האחריות.  לכאורה היה מקום לחייב את הנתבעות להתקין לתובע גיר חדש במקום הגיר המשופץ שהותקן אך נוכח מגבלת סמכותו של בית משפט זה, לא ניתן לעשות כן.

 

40.               בנסיבות אלה, מאחר ולא ניתן להורות על החלפת המוצר שהותקן ברכב במוצר אחר, אותו צריך היה להתקינו ברכב, אני סבור כי יש מקום להשיב לתובע את הסכום ששילם (7,328 ₪).

 

41.               יש לפצות את התובע גם בשל הנזק שנגרם לו עקב הרכבת גיר משופץ משומש ברכב במקום גיר חדש. נזק זה יכול לבוא לידי ביטוי במשך החיים של הגיר המשומש שקצר יותר מגיר חדש או בירידת ערך הרכב בשל הימצאות גיר משומש במקום חדש. על דרך של אמדן אני פוסק לתובע בגין רכיב נזק זה סכום של 2,500 ₪.

 

42.               בהתחשב בדרך היסורים, אותה נאלץ התובע לעבור בשל התנהגות הנתבעות ובשל אבדן הזמן ויכולת ההנאה מהרכב במהלך התיקונים, אני מחייב אותן לפצותו גם  בסכום של 5,000 ₪.

 

סיכום

 

43.               אני מחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 7,328 ₪ כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.1.06. עוד אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובע סכום של 7,500 ₪ נכון להיום.

 

44.               הנתבעות ישאו בהוצאות התובע בהליך זה (שכר טרחת המומחה והאגרה) וכן ישלמו לו סכום נוסף של 1,000 ₪.

 

ניתן היום כ"ז באייר, תשס"ו (25 במאי 2006) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים בדואר.