( ביטוח רכב - השוואת מחיר )

נדחתה תביעת מבוטח לתשלום תגמולי ביטוח רכב בגין רכבו שנגנב לאחר שהותיר המפתחות במתג ההתנעה

מאת מיכל בסה (חסין), עו"ד

האם מבוטח, אשר השאיר את רכבו עם המפתח במתג ההתנעה, התרחק מרחק של כ- 5 מטר לעבר הכספומט הסמוך, ובעודו מושך כספים מהכספומט נגנב רכבו על ידי אלמוני – זכאי לתגמולי ביטוח מאת חברת ביטוח הרכב?
תמצית העובדות:
חברת הביטוח ביטחה את רכבו של המבוטח בביטוח מקיף  בפוליסה, תחת פרק מיגון הרכב, נקבע :
"מוצהר ומוסכם בזה כי האחריות הרחבה בגין סיכוני פריצה ו/או גניבה מותנית בהגנת הרכב באמצעי מיגון המפורטים מטה. על אמצעי המיגון להיות תקינים ומופעלים בכל עת שהרכב ללא נהג." (להלן: "סעיף תנאי המיגון").
המבוטח עצר את רכבו בחנייה ויצא אל עבר הכספומט, הנמצא בסמוך במרחק  5 – 6 מטר בעודו מותיר את המפתחות במתג ההתנעה ומבלי שהפעיל את אמצעי המיגון . עוד המבוטח מושך כסף ממכשיר הכספומט, נגנב רכבו על ידי אלמוני. הרכב אשר ניזוק במהלך הגניבה נמצא מאוחר יותר, והוכרז כ"אובדן כללי". המבוטח הגיש דרישה לחברת ביטוח הרכב  לפצותו בגין מלוא ערך הרכב ביום הגניבה , אך חברת ביטוח רכב סרבה בטענה כי המבוטח הפר את סעיף תנאי המיגון שבפוליסה, בעצם הותרת המפתחות במתג ההתנעה, ואי הפעלת אמצעי המיגון. לפיכך, ולנוכח סירוב חברת ביטוח הרכב לפצות את המבוטח, הגיש המבוטח תביעה נגד חברת הביטוח ובמסגרתה דרש תשלום עבור ערך הרכב, בתוספת שווי המערכת ואמצעי המיגון אשר היו מותקנים בו בעת הגניבה, וכן פיצוי בגין עוגמת הנפש.
המבוטח טען כי חברת הביטוח אינה יכולה להסתמך על סעיף אמצעי המיגון, וזאת מכיוון שהפוליסה לא הומצאה לידיו כמתחייב מסעיף 2 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א – 1981 (להלן: "החוק"). לחלופין טען המבוטח כי עמד במבחני הפסיקה ועל כן יש לראות את הרכב בעת הגניבה כ"מאוייש", ולא היה צורך להפעיל את אמצעי המיגון. כפועל יוצא – אם לא היה צורך בהפעלת אמצעי מיגון במקרה הנדון, אזי המבוטח לא הפר את תנאי הפוליסה ויש מקום לפצותו במלוא תגמולי הביטוח.
חברת ביטוח רכב טענה כי המבוטח לא הוכיח שלא קיבל לידיו את רשימת הפוליסה בה נכלל סעיף תנאי המיגון. עוד טענה כי המבוטח ידע או היה עליו לדעת על דרישות הפעלת אמצעי המיגון שברכב ; ובכל מקרה אם אכן לא קיבל את הפוליסה, כטענתו, חלה עליו החובה לפנות ולדרוש מחברת הביטוח את המצאתה. משלא עשה כן – חזקה עליו כי קיבל את הפוליסה. בניגוד לטענת המבוטח, סוברת חברת הביטוח כי לא התקיימו מבחני הפסיקה – ולכן המבוטח לא עמד בדרישות סעיף המיגון, ומכאן שהפר את הפוליסה ואינו זכאי לתגמולי הביטוח.
נפסק:
א. הטענה כי הפוליסה ו/או הרשימה לפוליסה לא נשלחה מעולם למבוטח לא זכתה לביסוס בראיות, למעט עדות המבוטח עצמו. המבוטח לא הציג פניות בכתב לחברת הביטוח הנתבעת בבקשה לקבל את הפוליסה, אלא טען שהתקשר מספר פעמים לבקש זאת מהפקידה אך לא נענה. טענות אלו לא נטענו בכתב התביעה. אמת ונכון הדבר שחובת חברת הביטוח לשלוח למבוטח את הפוליסה, אולם מנגד על המבוטח לוודא כי בידו מצויה הרשימה והג'קט, ועליו להתריע בפני חברת הביטוח אם הדבר לא נעשה.  גם אם לא קיבל בפועל המבוטח את הפוליסה, היה עליו לדעת כי בעת עזיבתו את הרכב עליו להפעיל את אמצעי המיגון ולכן אין המבוטח רשאי להסתמך על הטענה כי לא קיבל את הפוליסה – טענה שלא זכתה כאמור  להוכחה.
 
ב.מבוטח סביר לא היה משאיר את המפתחות במתג ההתנעה, בעת שהוא הולך לכספומט המרוחק כ-5-6 מ' ממקום החניה; קשר העין לא התקיים לאורך כל הדרך, הפעולות להן נדרש המבוטח בכספומט, הינו פעילות המצריכות ריכוז במסך ובלוח המקשים עצמו וברי כי לא ניתן "לפקח" בו זמנית על הרכב; ה"שליטה" לה טוען המבוטח מוגבלת, אם בכלל, לצעקות וריצה – דבר שאין בהן כדי להרתיע גנב. ( לפסק דין שבו זכה בתגמולי ביטוח רכב מבוטח שעזב את רכבו )
ג. המבוטח הפר את תנאי הפוליסה ולא זכאי לתגמולי הביטוח, התרשל התרשלות רבתי, בכך שלא רק שלא הפעיל את אמצעי המיגון, אלא הותיר את מפתחות רכבו במתג ההתנעה, באזור תעשייה הומה אדם. במאמר מוסגר ציין בית המשפט כי מתן תגמולי ביטוח בסיטואציה שכזו עלולה ל"הכשיר" התנהגות הגובלת בהפקרות הרכוש, ואלו המקרים בהם יש להעדיף את תקנת הציבור על פני אינטרס הפרט.
(ניתן ביום 21 בנובמבר 2005 בהעדר הצדדים, ת.א. 58020/04).

הכותבת: מיכל בסה (חסין), עורכת דין ומגשרת מוסמכת. מחברת הספר "פילוסופיה של המשפט-מבוא לתורת המשפט" בהוצאת אתיקה.

תוכן המאמר נועד להשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או  הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.תוכן המאמר נועד להשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או  הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.