( ביטוח רכב - השוואת מחיר )
מאת מיכל בסה (חסין), עו"ד
תנאי בסיסי לחבותו של המבטח הוא היסוד התאונתי שבמקרה הביטוח. גרימתו במתכוון של מקרה הביטוח על-ידי המבוטח עומדת בסתירה לכך. זהו מקרה קיצוני של בעיית "הסיכון המוסרי" (moral hazard) שבביטוח.
סעיף 26 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981, קובע: "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחבותו." סעיף זה פוטר את חברת הביטוח רכב מחבותה אם מקרה הביטוח "נגרם ... בידי המבוטח או המוטב במתכוון...". החוק קובע מפורשות שכל מעשה, שיביא להתרחשותו של אירוע הביטוח, יקנה פטור למבטח. הסעיף חל על כל פוליסה ועל כל מקרה.
מי צריך להוכיח כי מקרה הביטוח נגרם במכוון? פסקי דין רבים דנו בסוגיה זו והאחרונים שביניהם חשפו שלוש גישות שונות: האחת - קובעת כי במקרי ביטוח מסוימים - חל הנטל על המבוטח, כשהמקרה הוא כזה שנעשה בדרך כלל ע"י בני אדם, כגון: פריצה, שוד וגניבה. אך, במקרים אחרים, הנטל נותר על המבטחת. השנייה – קובעת כי בכל מקרה יחול הנטל על המבוטח, שכן החריג לפוליסה הוא חלק מהאירוע הביטוחי שעליו להוכיחו. השלישית קובעת כי אין מקום לאבחנות בין סוגי המקרים ותמיד על המבטחת להוכיח את טענתה כי ידו של המבוטח הייתה במעל.
בפסק דין שניתן ביום 14.9.06 בבית משפט השלום בנתניה ע"י הרשמת אונגר-ביטון יפעת, בת.א. 3354/04 חלבי שאדי נ' הכשרת הישוב בע"מ ואח' נקבע: "סבורני כי אין זה נכון להטיל על המבוטח להוכיח כי לא עשה דבר, ואין מקום להטיל חשד בכשרים. אם מבקשת המבטחת לטעון כי נפל חשד שיד המבוטח הייתה במעל, תתכבד ותוכיח טענתה במידה המוטלת עליה". לדברי הרשמת אונגר "... הנטל על התובע להוכיח את קיומו של המקרה הביטוחי ולאחר שירים נטל זה יעבור הנטל לכתפי המבטחת להוכיח את ההונאה הנטענת. על שני הצדדים מונח נטל של 51% ולא יותר מכך, אם כי רמת הראיות שתידרש הנתבעת להביא כדי להעביר את מאזן ההסתברות אל מגרשה גבוהה יותר ומוצקה יותר...".
מהי דרישת הכוונה? בע"פ 677/83 בורוכוב נ' יפת, פ"ד לט(3) 205, 214 (1985) עמד השופט ברק (כתוארו אז) על פרשנות דרישת הכוונה שבסעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, ודבריו יפים אף לענייננו: "דומה, כי המשמעות הרגילה והטבעית של המונח 'כוונה', לעניין השגתה של תוצאה פלונית, היא ראיית הנולד של התרחשות התוצאה ורצון להשיגה . . . ניתן לכנות זאת כ'מזימה ישירה' (dolus directus) . . . עם זאת, אין זו המשמעות היחידה של הביטוי 'כוונה' בהקשר זה. מבחינה לשונית ניתן לכלול במושג זה משמעות נוספת, שאף כי אינה טבעית ורגילה, היא קיימת ומוכרת. משמעות זו כוללת מצב דברים, שבו קיימת ראיית הנולד של התרחשות תוצאה, תוך מודעות להסתברות קרובה לוודאי כי התוצאה תושג, גם אם לא קיים רצון להשיג תוצאה זו. ניתן לכנות זאת כ'מזימה עקיפה' (dolus indirectus) . . . שתי המשמעויות גם יחד כלולות, מבחינה לשונית, במושג 'כוונה'." [ההדגשה אינה במקור] נקודת המוצא היא אפוא שמבחינה לשונית, המונח "כוונה" עשוי להשתרע גם על מצב דברים שבו אין רצון מפורש להשיג את התוצאה.
לסיכום, כאשר ארע מקרה ביטוח ע"י המבוטח או המוטב במתכוון, פטורה חברת הביטוח מחבותה עפ"י הפוליסה וזאת, רק לאחר שהוכיחה כי האירוע נגרם במתכוון ע"י המבוטח או הפוליסה ודי לה שתוכיח כוונה ישירה או עקיפה.
הכותבת: מיכל בסה (חסין), עורכת דין ומגשרת מוסמכת. מחברת הספר "פילוסופיה של המשפט-מבוא לתורת המשפט" בהוצאת אתיקה.
תוכן המאמר נועד להשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
|