ליסינג - לחץ להשוואות מחיר )
מה דינם של דו"חות חניה שהתקבלו לאחר מכירתו של רכב ומבלי שבוצעה העברת בעלות לקונה?
מאת מיכל בסה (חסין), עו"ד
תמצית העובדות:
יהיה חכם אל תהיה צודק מתאים מאד לסיפור המקרה הבא - התובע תבע את חברת הליסינג אוויס בגין דו"חות חניה שקיבל על שמו, בגין רכב שמכר לאוויס ולא בוצעה בגינו העברת בעלות (לטופס חוזה מכר לרכב משומש)( לרוב , מגרשי הרכב לא מעבירים בעלות של רכב לבעלותן, אלא כאשר יש קונה לרכב מועברת הבעלות ישירות לרוכש ).
המדובר בעסקת חליפין במסגרתה מסר התובע את רכבו לחברת אוויס ובתמורה קיבל רכב אחר בעסקת ליסינג .
בית המשפט התייחס לעסקה הנוגעת לרכבו של התובע כעסקה של מכירת רכב רגילה מהתובע אל אוויס. בעת המכירה מסר התובע ייפוי כוח לאוויס כדי שהבעלות ברכב תועבר סמוך לאחר מכירתה על ידי אוויס.
הבעלות ברכב לא הועברה בסופו של דבר והרכב נותר רשום על שם התובע. כתוצאה מכך, הגיעו דו"חות חניה לרכבו של התובע, על שמו, בגין חניה בניגוד לחוק שהתובע למעשה לא ביצע. התובע לא שילם את הדו"חות הללו. לטענת אוויס, מיד עם היוודע דבר אי העברת הבעלות, היה בכוונתה להסדיר העניין אלא שהתובע סרב לשתף עימה פעולה.
בית המשפט התרשם כי אכן, מחמת תסכולו וכעסו, התובע אינו משתף פעולה עם אוויס על מנת שהנתבעת תוכל למלא חובתה ולהעביר הבעלות ברכב. "כל שרוצה התובע הוא פיצוי כספי", ציין בית המשפט, אך לא עלה בידי התובע לפרט את נזקו אלא טען להוצאות באופן כללי ומבלי להציג אסמכתאות כלשהן המוכיחות כי אכן נגרמו לו הוצאות ולמעשה כל שניתן לבסס באסמכתא הוא תשלום אגרת בית משפט בגין הגשת כתב התביעה.
התובע דרש לחייב את חברת הליסינג אוויס בתשלום סכום הדו"חות.
נפסק:
בית המשפט דחה את דרישת התובע לחייב את אוויס בתשלום הדו"חות בנימוק כי הדרישה סותרת את תקנת הציבור. "קנס הוא עונש במובנו הפלילי, משום כך לטעמי, מנוע בית המשפט לחייב אדם לשלם קנס במקום העבריין אשר הקנס הושת עליו". הסעד הראוי בעניין זה הוא פניה בהליך מתאים לבית משפט לקבלת פסק דין הצהרתי שיצהיר כי הבעלות על הרכב אינה של התובע, או לחלופין לפנות לגורמים המוסמכים לרבות בית משפט בבקשה לביטול דוחות החניה.
בית המשפט התייחס להתנהגותו של התובע והעיר, בשולי הדברים, כי היה על התובע לרסן במידה מסוימת את כעסו, ולשתף פעולה עם אוויס, על מנת שיעלה בידה להעביר הבעלות ברכב על שם המחזיק, ובאשר לאוויס - ראוי לה לעשות כל מאמץ לסייע לתובע להעביר הבעלות על רכבו משמו לשם האדם שרכש את הרכב.
בנסיבות אלה גם כאשר נראה כי אוויס לא עמדה בהתחייבותה, היה על התובע לשתף פעולה על מנת שיעלה בידי אוויס לעמוד בהתחייבותה.
התובע לא הוכיח כי ניזוק שהרי לא שילם בעבור דוחות החניה, וככל שלא ביסס טענותיו בדבר הוצאות שהוציא הרי למעשה לא התגבשה התביעה. לפיכך, דחה בית המשפט את התביעה. יחד עם זאת והואיל ואוויס הפרה התחייבותה כלפי התובע להעביר הבעלות ברכבו, חוייבה אוויס לשלם לתובע את אגרת בית המשפט בסך של 87 ₪.
תק (ראשון לציון) 2613/05 עזריה תומר נ' אוויס (דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ), פסק דין מיום 9.5.06 מפי כב' השופט אברהם הימן
הכותבת: מיכל בסה (חסין), עורכת דין ומגשרת מוסמכת. מחברת הספר "פילוסופיה של המשפט-מבוא לתורת המשפט" בהוצאת אתיקה.
תוכן המאמר נועד להשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, אינו חסין מטעויות והשמטות ואין להסתמך עליו לשם ביצוע או הימנעות מביצוע פעולה כלשהי.
( |