נשלח בתאריך: 21 מרץ 2006 בשעה 14:43 | | IP רשוּם
|
|
|
|
סדר קטן בדברים:
האשמה האוטומטית היא ברוב המקרים בגלל שבתאונת פנים-אחור "קלאסית", עצם התרחשות התאונה היא הוכחה לכך שהרחב שמאחור לא שמר מרחק. ולמה? המצב הקלאסי הוא ששני רכבים נוסעים זה אחרי זה, והרכב הראשון בולם מסיבה כלשהיא. אם הרכב השני שמר מרחק ובלם ברגע שהוא הבחין באורות הבלמים של הרכב שלפניו, לא תהיה תאונה כי זמן הבלימה של שני הרכבים הוא בערך אותו הדבר, ולכן ההתנגשות היא עקב סגירת המרחק בינהם עקב זמן התגובה של הנהג השני. זה מה שקורה ברוב המקרים, אבל יש יוצאים מהכלל שהבולט שבהם הוא תאונת שרשרת. בתאונת שרשרת יכולים להיות כל מני מצבים. למשל, שלושה רכבים נוסעים זה אחר זה, השני מאוד קרוב לראשון, והשלישי במרחק שתי שניות מהשני. אם הרכב הראשון יבלום, השני יתנגש בו כמעט מיד. כתוצאה מכך, זמן העצירה שלו יהיה מאוד קצר ואז יכול להיות שהמרחק הסביר שהשלישי נוסע אחרי השני לא יספיק לו והוא יתנגש בשני. אבל מי שאשם זה השני ולא השלישי. לעומת זאת יכול להיות כמו שאמרו פה שהרכב השלישי לא שמר מרחק והעיף את השני על הראשון, ואז השני לא אשם.
בקיצור, השאלה החשובה היא בדרך כלל, מי לא שמר מרחק, ובתאונות פנים-אחור, זהו כמעט הגורם הבלעדי לתאונה.
|