dani123 Newbie
הצטרף / הצטרפה: 10 ספטמבר 2009 מדינה: Israel
משתמש: מנותק/ת הודעות: 1
|
נשלח בתאריך: 10 ספטמבר 2009 בשעה 15:01 | | IP רשוּם
|
|
|
|
מכירים את ההרגשה הזו שממלאת לכם את האגו בעוד 20% כשיוצאים מהחברה עם רכב חדש? אותה הרגשה שגם גורמת לך להרים את הכיסא בעוד חמישה סנטימטרים בשביל שכולם יראו שאתה הוא הנהג של האוטו הכול כך איכותי שהרגע קנית. אז זהו, שבשברולט קרוז אתם לא תזכו לחוש אותה. אתם תחושו יותר הרגשה של "עשינו לך טובה שקנית רכב חדש". אני בעל שברולט קרוז LS שנת 2009 חודש שמיני. רכב שעוד לא הגיע ל4000 ק"מ והדרך לאילת הייתה לו כל כך חדשה ומרגשת שהרכב רצה ללמוד על המדינה כל הדרך מהכבישים ועד האטרקציות המלוות אותך. עד כדי כך חדש שהוא אפילו משך שמאלה. רגע, שמאלה? היד עם השעון?! כן, הרכב שלי משך שמאלה מהרגע הראשון שיצא מהחברה. כאדם עם ראש על הכתפיים הדבר הראשון שעשיתי הוא לגשת לתחנת הדלק הקרובה ולמלא אוויר בגלגלים. כמובן שהאוויר לא הייתה הבעיה (לצערי) וכאיש עובד החלטתי שאני אעשה הכול בשביל לא להגיע למוסך. משכתי את הסטייה כחודש וחצי על מנת לתת לאוטו צ'אנס להתאזן לבד ומקביל תחקרתי את הסוגיה. כל בעל מוסך מוסמך ששאלתי אמר לי- "מוצ'אצ'ו הבעיה ברכב, גש למוסך" (זה בקיצור). הבנתי שאין מנוס ועלי להקריב יום במוסך האזורי. נגשתי למוסך והסברתי ל"מוסכ-ניק" שלי את הבעיה. הוא בטוב לב הפנה אותי לפקידה שמיהרה להסביר לי שזה לא הם זו החברה ו... א-י-ן א-ח-ר-י-ו-ת ל-ט-י-פ-ו-ל ב-ס-ט-י-י-ה ב-פ-ר-ו-נ-ת. חשכו עניי, התחלתי להזיע ורמת האדרנלין שלי הייתה כמו אחרי ריצת מרתון. הסברתי לה באדיבות יתרה ממה שהיה מגיע לה שהרכב הוא חדש "דנדש"! אבל היא בשלה. לפני שלקחתי את הרכב בכוונה להכניס אותו בקיר של המשרד שלה, פנה אלי ה"מוסכ-ניק" החביב שלי ואמר לי- "חכה, אני אפנה אותך לחבר שיבדוק את התקלה ויראה אם יש בעיה". יופי עכשיו גם שולחים אותי למוסך פרטי שיבדוק את התקלה, מה כואב לכם להעלות את הרכב לגובה שנייה בשביל להגיד לי מה הבעיה? גם זה לא באחריות?! נשלחתי למוסך פרטי ושם עברתי סדרת בדיקות ממוחשבות על ידי טובי הרופאים, סליחה, "מוסכ-ניקים" עם חלוק לבן שהפכו לי את האוטו וחגגו לי על הדלק בטענה שהם "בודקים את הסטייה". לאחר שעתיים במוסך הפרטי ושתי נסיעות מבחן פלוס החלפת מיקום הגלגלים, בדיקת איזון, מדידת משקל ודפיקה עם פטיש על אחד הגלגלים הגיעו למסקנה הבא- "הסטייה קטנה במקצת, זה הטוב ביותר שאפשר לעשות. נא שלם 150 שקלים (מחיר מיחד בשבילך, אמרו לי) וסע לשלום". מושפל, עייף, עצבני ועני אחרי השמדת יום עבודה חזרתי לביתי ללא תיקון התקלה, ללא טיפול מצד החברה שידעה לפנק ולחבק אותי לפני קניית הרכב ולאחריו פשוט מחק אותי מרשימת "המלוקקים". אני לא כותב מכתב נקם חס וחלילה. אני כותב מכתב ייאוש בידיעה שאף אחד לא באמת סופר אותי ולא איכפת לאף אחד מהתקלה הקטנה של הרכב שלי מהסיבה הפשוטה שהוא כבר שלי ועכשיו אני יכול לדחוף אותו לתח-נייה. חומר למחשבה לכל מתכנני החלפת הרכב. נ"ב - לא נגעתי בסוגיית הרמקולים הצרודים שקיבלתי ובדלת שמתפרקת. אבל על זה אני אחפור בפעם אחרת.
|