סטטיסטיקה אומרת שמבין ישראלים שרוכשים לעצמם רכבים פרטיים, לפחות 40% מעדיפים לקנות רכבים ישנים, רכבי יד שנייה, לא רכבים חדשים. לבחירה זו יש כמה סיבות:

- רכב ישן, אם הוא לא ישן מדי ועדיין לא "מתפרק", בטוח יותר מרכבים חדשים במקרים מסוימים, מפני שהוא כבר עבר מספיק קילומטרים בדרכים, ואפשר לדעת, למה לצפות ממנו. ועדיין רכב ישן, שטיפלו בו כמו שצריך, יכול להשתוות לרכב חדש, גם במאפיינים הטכניים וגם במראה החיצוני.

- רכב ישן זול יותר – וזאת יודעים טוב אנשים צעירים, שקונים את הרכב הראשן שלהם, נהגים חדשים, אנשים שזקוקים לרכב שני במשפחה. בכל המקרים האלה אפשר וגם עדיף לרוב האנשים האלה להסתפק ברכב יד שנייה.

- במקרה של רצון לחסוך בכסף, חשוב גם לקחת בחשבון שרכב יד שנייה מ"רמה" גבוהה יותר עולה אותו סכום כמו שרכב חדש, אבל יותר פשוט. כל זה משמעותי בשביל אנשים שמעוניינים לנסוע ברכבים ב"רמה" מסוימת.

- גם כן, בין רכבים ישנים, קיימות לפעמים אפשרויות בחירה גמישות יותר, גם מבחינת המחירים, גם מבחינת המאפיינים הטכניים וגם ממספר בחינות אחרות, מאשר בשוק הרכבים החדשים.

- גם ברכבים ישנים במקום חדשים אנשים בוחרים, במקרה שהם יודעים שרכב יכול להיפגע בזמן הנסיעות, שהם לא יוכלו לתת לו הגנה וטיפול מספיק, כאשר הרכב יסיע אותם בכבישים לא הכי טובים, ובמקרים דומים אחרים.

לסיכום אפשר לומר שכמובן, כל אחד מהנהגים מחליט בעצמו, איזה רכב לבחור – חדש או רכב מיד שנייה. אבל במקרה של כל בחירה כדאי להתייעץ אצל מומחים – לדוגמה, אצל עובדי חברה שעוסקת במכירת רכבים, נמצאת בשוק הישראלי כבר כמה עשרות שנים.